Designed by Freepik

בלוג דיני חוזים

הבלוג כולל מאמרי דעה קצרים בתחום דיני החוזים. הוא משמש בעיקר מסגרת אקדמית לשיתוף פעולה עם סטודנטים המבקשים להתנסות בכתיבה ביקורתית במסגרת הקורסים
איזור לרשומים בלבד  – הגישה למרבית פרסומי הבלוג, לרבות פרסומים שנכתבו במשותף עם סטודנטים, מוגבלת לסטודנטים ולמשתמשים רשומים. לגישה לכל פרסומי הבלוג צרו קשר 

←   All Posts (54) (Access Permission only )

21/1/2026

גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים

מאת גבריאלה שלו ואפי צמח

לפני כשש שנים, עקב גל כותרות המבשרות על מותה של הלכת אפרופים (לאחר שניתן פסק הדין בעניין ביבי כבישים), המלצנו לעשרות המבשרים לא למהר ולהספיד את הלכת אפרופים (גבריאלה שלו ואפי צמח “אל תספידו את אפרופים”, גלובס, 24.2.2020). ואכן, מאז ועד היום המשיכה הלכת אפרופים להיות העמדה הפרשנית הרווחת בפסיקת בית המשפט העליון….

להמשך קריאה

20/7/2025

ניכוי תועלות שהפיק הנפגע מההפרה: בעקבות פסק הדין בעניין אופטיקה הלפרין נ’ לוקסוטיקה 

מאת אפי צמח

קביעת הזכות לפיצויים בהוכחת נזק בדיני חוזים מושתתת על שני שלבים: השלב האחד הוא שלב תיחום הנזק, הלא הוא שלב הגדרת הפגיעה וקביעת היקפה ומידתה. במסגרת שלב זה מאתרים את הפגיעות שנגרמו לנפגע עקב ההפרה (סיבתיות) ומייחדים מתוכן את הפגיעות הצפויות בעת כריתת החוזה מנקודת מבטו של המפר כתוצאה מסתברת של ההפרה (צפיות). השלב האחר הוא שלב כימות הנזק, הלא הוא שלב קביעת שיעור הנזק. במסגרת שלב זה מתרגם בית המשפט את הנזקים המתוחמים לסכומי כסף שיפצו את הנפגע בגין הנזק שהסבה לו ההפרה (להבחנה זו ראו ע”א 355/80 אניסימוב  נ’ מלון טירת בת שבע, לה (2) 800 (1981)). הנטל להוכחת יסודות אלה מוטל על הנפגע. בצד האמור, קיימים גורמים העשויים להפחית מזכותו של הנפגע לפיצויים. כך, למשל, במסגרת קביעת היקף הפיצוי יש להביא בחשבון גם תועלת שצמחה לנפגע עקב ההפרה ולנכותה מהפיצוי (כל עוד מדובר בתועלת שאיננה נחשבת “מנותקת” או “רחוקה” ממעשה הפרה, או בלתי צפויה משפטית). הבסיס לניכוי זה חורג מסוגיית נטל הקטנת הנזק, ונובע בראש ובראשונה מעקרון הפיצוי בשל נזק שנגרם עקב ההפרה. כאשר פעולת הנפגע, שנעשתה עקב ההפרה, הניבה מבחינתו תועלת, הצטמצם בפועל היקפו של הנזק שבגינו יש לפצות (ראו, למשל, דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים, ד’, 714-715). דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין בעניין…. 

להמשך קריאה

10/9/2025

עוד על תוקפו המחייב של הסכם מוקדם: בשולי פסק הדין הפטריארכיה היוונית

מאת אפי צמח וגדעון אבן אור

לאחרונה קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של הפטריארכיה היוונית וביטל את פסק הדין שחייב אותה לשלם שלושה-עשר מיליון דולר לחברת הימנותא (חברה בשליטתה של קק”ל). אף שתוצאת ההליך תפסה כותרות רבות, העניין האמיתי שבפסק הדין אינו בהכרח בתוצאתו האופרטיבית, אלא בהתייחסותו של בית המשפט העליון לסוגיה המעסיקה תדיר את המשפט הישראלי: דיני כריתת החוזה, ובפרט שאלת תוקפו של הסכם ביניים….

להמשך קריאה

8/7/2025

התיקון לביטול הלכת אפרופים וודאות משפטית

מאת אפי צמח 

במאמציהם לחסל את הלכת אפרופים, בתיקון המוצע לחוק החוזים, שואפים יו”ר וועדת חוקה ושר המשפטים להגביר את הוודאות החוזית. כדי להשיג מטרה זו מציע החוק, בנוסחו האחרון, נורמות קונקרטיות וספציפיות יותר. ההנחה ברורה: נורמה  ספציפית ומפורטת תביא לצמצום שיקול הדעת השיפוטי ולהגברת הביטחון המשפטי….

להמשך קריאה

2/6/2024

שחזור השקילות החוזית בנסיבות של חוסר תום לב במשא ומתן: בעקבות נטע מור נ’ אלעד

מאת אפי צמח 

סעדים בשל הפרת חוזה מגנים בעיקר על שלוש תכליות, או “אינטרסים”: אינטרס הציפייה, אינטרס ההסתמכות ואינטרס ההשבה. בצד אינטרסים אלה, הצביע איל זמיר על אינטרס נוסף: אינטרס שחזור השקילות החוזית. תרופה שמטרתה להגן על אינטרס זה מיועדת להעמיד את הנפגע במצב שבו היה אילו ערכו הצדדים חוזה אחר, שבו חיובו של הנפגע היה תואם באופן פרופורציונאלי את החיובים הפחותים או החלקיים שביצע המפר בפועל (ראו: איל זמיר “תרופות בשל הפרת חוזה: פיצויי ציפייה, פיצויי הסתמכות, השבת התעשרות ושחזור השקילות החוזית” משפטים לד 91 (2004); גבריאלה שלו ואפי צמח “דיני חוזים” 125 (2019)). בפסק הדין בעניין נטע מור נ’ אלעד ישראל מגורים, נעשה שימוש בשחזור השקילות החוזית כקנה המידה לחישוב הפיצויים בנסיבות של חוסר תום לב במשא ומתן. לאמתו של דבר….

להמשך קריאה

12/3/2022

דיני חוזים בתקופת הקורונה

מאת אפי צמח

דיני החוזים משמשים דוגמה לאתגרים שהציב משבר הקורונה בפני המשפט. מאורע קיצוני זה הביא לשיבוש נרחב באפשרות ביצועם של חוזים והפר את האיזון הפנימי של אין־ספור חוזים, בכללם חוזים עסקיים, חוזים פרטיים וחוזים צרכניים. האיסורים השונים על התקהלויות; ביטולן של הופעות; סגירת עסקים, קניונים, בתי מלון ואתרי נופש; איסור על קיום חתונות או איסור התקהלויות בתקרה שלא אפשרה קיום אירועים כמתוכנן; ביטול טיסות וחופשות; השבתת מוסדות לימוד וחוגים – כל אלה ועוד, גררו הפרות רבות של חוזים. מן ההיבט הדוקטרינרי, האתגרים במשבר הקורונה היו נעוצים לפחות בשלושה קשיים. קושי מסוג אחד נבע מהסדר הסיכול המעוגן כיום בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א–1970, המהווה ערוץ מרכזי שדרכו מתמודדים דיני החוזים עם שינוי נסיבות המכשיל את ביצוע החוזה….

להמשך קריאה

13/1/2022

חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע: צעד חשוב ברוח דיני החוזים הנוהגים

מאת אפי צמח 

נגיף הקורונה הביא לשיבוש אפשרות ביצועם של חוזים רבים. אחד מהענפים שתופעה זו בלטה בהקשרם הוא ענף האירועים. המחלוקות שפרצו בין בעלי אולמות לבין מזמיני אירועים (ובפרט ציבור המתחתנים) נוכח ביטול אירועים זכו להד תקשורתי נרחב. לפני כשבועיים התקבל בכנסת חוק העוסק בבעיה זו: חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), התשפ”א – 2020….

להמשך קריאה

24/2/2020

אל תספידו את הלכת אפרופים

מאת גבריאלה שלו ואפי צמח 

בשבוע שעבר פורסמה ב”גלובס” ידיעה שלפיה בית המשפט העליון “ממשיך לתת מעמד דומיננטי ללשון החוזה בבואו לפרש חוזים שהם חוזים עסקיים מפורטים”. ידיעה זו באה בעקבות פסק דין חדש בעניין A.T.S Investments Inc שניתן ב-19 בפברואר 2020, ובו נדון סכסוך עסקי בין חברות פרטיות העוסקות בתחום הנדל”ן….

להמשך קריאה

←   All Posts (54) (Access Permission only )